מחלף ינאי

באחד מימי החורף, קצת לפני השקיעה, עשיתי את דרכי חזרה הביתה מהצפון. השמיים משכו את תשומת ליבי – הם היו מלאים בגוונים שלא רואים כל יום: כחול צלול של שמיים נקיים, שחור של עננים כבדים שמבשרים גשם, אדום עז של שקיעה ולבן עדין של עננים שמרחפים גבוה. משהו בתמונה הזו גרם לי לעצור באופן ספונטני – עליתי על מחלף סמוך כדי לצלם את המראה המדהים הזה.

כשעליתי ועמדתי שם, התברר לי שהנוף היה אפילו יותר מרשים ממה שחשבתי. השמש הייתה בדרכה לרדת, וצבעה את השמיים בתערובת נדירה של צבעים. הוצאתי את המצלמה והתחלתי לצלם בהתלהבות, תמונה אחרי תמונה. בזמן שעמדתי שם והתמקדתי במראות הנפלאים, נדלקו אורות הפנסים לאורך הכביש, ופתאום האור שלהם הוסיף עוד שכבה של יופי לתמונה. לא יכולתי לוותר – התחלתי לצלם שוב, כדי ללכוד גם את המראה החדש הזה.

ואז התחיל לרדת גשם, בדיוק מהכיוון שבו היו העננים הכבדים, אותם עננים שהופיעו בצד שמאל של התמונה שלי. הם כיסו אט-אט את השמיים המרהיבים של אחרי השקיעה, וידעתי שזה הסימן שלי לסיים. רצתי בחזרה לאוטו כדי להימנע מלהירטב לגמרי, ונסעתי הביתה, מלא בתחושת סיפוק.

בסך הכל, הייתי שם 11 דקות בלבד, אבל בזמן הזה הספקתי לצלם 107 תמונות. ברגע שחזרתי הביתה, פיתחתי אותן מיד, אבל הן שכבו במגירה קרוב לשנתיים. הזמן והאומץ לעבד את התמונות ולחבר אותן לפנורמה הגיעו רק אחרי תקופה ארוכה. מתוך 107 התמונות שצילמתי, בחרתי לבסוף רק 24* – שאר 83 התמונות נותרו מחוץ לפנורמה. למרות זאת, אני לא מתחרט על אף תמונה שצילמתי באותו יום. כל אחת מהן הייתה חלק מהרגע המיוחד ההוא.

* עבור האתר שיחזרתי את התמונה בעבודת יד דיגיטלית, הוספתי כמה תמונות והורדתי כמה תמונות אז עכשיו זה 30. טוב שאני לא מוחק תמונות, גם לא את הרג'קטים!

** התמונה מוצגת בגאווה אצל הספר שלי – עודד שדמן, מרכז דוד, דגניה 47 קריית השרון, נתניה.