גן הזכרון, חיפה

חמש שנים עברו מאז שביקרתי וגם צילמתי פנורמה בבניין מינהל ההנדסה של עיריית חיפה, והנה שוב אני מוצא את עצמי חוזר אליו במסגרת קורס מקצועי נוסף מטעם איגוד המהנדסים – הפעם בנושא תכנון רמזורים. הקורס כלל ביקור במרכז הבקרה העירוני לרמזורים, שבו קיבלנו הצצה ישירה אל תוך המערכת שאחראית על סנכרון תנועת הרכבים בעיר. למדנו כיצד מתקבלות החלטות על זמני האור הירוק, איך מגיבים לתקלות בשטח בזמן אמת, ואיך נראית העיר מבעד לעשרות מצלמות שמספקות מידע שוטף למפעילים. הבנו איך כל תרחיש תנועה – עומס בצומת, עבודות בכביש, אירוע פתאומי – מתורגם לפעולה מהירה במערכת, לפעמים אוטומטית ולפעמים נדרשת התערבות אנושית.

לאחר שהסיור הסתיים והקבוצה התפזרה, נשארתי בסביבה עם תחושת סקרנות. רציתי לראות מה עוד יש באיזור ולנסות לתפוס תמונה מעניינת של העיר. אני אוהב לחזור לחיפה – יש בה שילוב מיוחד של הר וים, עתיקות וחדשנות, והיא מציעה אינספור נקודות תצפית, רחובות מעניינים ופינות שמגלות את עצמן רק למי שמוכן לטייל קצת ברגל. בכל פעם שאני מצלם בה, אני מגלה זווית חדשה או שינוי קטן בנוף. עצרתי לקנות משהו קטן לאכול, ושוחחתי עם מוכר שווארמה מקומי שהתברר כאיש שיחה נעים במיוחד. כששאלתי אם יש תצפית או מקום שקט עם נוף באזור, הוא לא היסס והמליץ לי ללכת לגן הזיכרון, שנמצא ממש קרוב.

הגן התגלה כהפתעה נעימה. מדובר במרחב פתוח ומטופח, עם מדשאה גדולה שמופיעה בפנורמה פעמיים, כי לא הייתי מוכן לחתוך אותה. כך שכאן אתם מקבלים במקום 360, קצת יותר מ-400 מעלות. בגן רחבה מרוצפת ושורת אבני זיכרון המוקדשות לנופלים במלחמות ישראל, לצד בריכה קטנה שבמרכזה מזרקה פשוטה אך פעילה, שמשפריצה מים ויוצרת תחושת רוגע. ככל שמתקדמים אל הקצה המזרחי של הגן, מתגלה פתאום הנוף – פריסה רחבה של מפרץ חיפה, עם המים הכחולים שנמשכים עד האופק. הרציפים, העגורנים, הספינות שעוגנות והמשאיות שזזות בקצב מתואם יוצרים תמונה תעשייתית אבל חיה, מלאה תנועה. במרכז הנוף בולט מבנה המפרש, המכונה "הטיל", שמאז שנבנה מושך אליו את העין בזכות הצורה הייחודית והגובה החריג – במשך שנים הוא היה המגדל השמיני בגובהו בישראל (היום מקומו כבר 70 ויורד עם כל מגדל חדש שנבנה), והגבוה ביותר בחיפה גם היום, יותר ממגדל אשכול של אוניברסיטת חיפה! ניצב שם כמו ממתין לאישור המראה. סביבו מתגלה העיר עצמה – שכונות ההר, קווי הרכבל, תחנות הרכבת, שורות הבניינים הישנים והחדשים. ומאחור, השמש שוקעת מאחורי הכרמל, קרוב למגדלי דן פנורמה שגם הם אייקון של חיפה. הכל משתלב בנוף שמצד אחד מתפקד ומצד שני נוגע גם ברגש. זה היה מקום טוב לעצור בו רגע, להביט, ולצלם.