הר הרצל, ירושלים

"אם תרצו אין זו אגדה. אבל אם לא תרצו, אגדה היא – ואגדה תישאר". הרבה לא מכירים את המשך הפתגם שטבע בנימין זאב הרצל. החלק השני חשוב לא פחות מהחלק הראשון.
החלום של הרצל הוגשם כמעט במלואו, לאחר חמישים שנה ושתי מלחמות עולם. מה שלא הוגשם… גם יגיע.
מי שמכיר אותי יודע שגם לי יש חלומות רבים ואחד ספציפי שיש כאלו שמגדירים כאגדה. גם עליו הרצל כתב:

– בני השטן, מה זאת? צעק קינגסקורט, ויור באצבעו אל מרכבת ברזל גדולה שעופפה מעל לעצי התמרים, ובעד חלונותיה נשקפו היושבים בה. המרכבה היתה תלויה ותרחף על פני רשת של גשר ברזל כביר.

ודוד ליטוואק ענה: זאת היא מסלת הברזל החשמלית המעופפת. הלא ראית כמוה באירופא.

– זה עשרים שנה לא היינו באירופא.

– הן אין מסלת הברזל המרחפת המצאה חדשה. הלא היא כבר נמצאת בשנות התשעים למאה שעברה בין בארמן ובין אילברפילד וגם שמשו בה. אנחנו קבענוה בערינו תכף לישוב, יען כי תנועת ההמון והמשא בדרך הזה היא יותר קלה ופחותת סכנה. גם הבנין היה זול מבנין מסלות ברזל של רחובות או מעל לגגות.

 

תל-אביב (אלטנוילנד), ספר שני. תרגום: נחום סוקולוב

עד שנעופף ברכבת התלויה, בינתיים אני מתמקד בחלומות הקטנים ומתכנן את הגשמתם, כל אחד בעתו.
גם אתם יכולים לחלום אבל לא לשכוח לרצות. כי אם תרצו… אתם יודעים 😉