הר אדר

בשבת היפה שלאחר אחת הסערות הגדולות שהיו בשנים האחרונות במדינה רצינו לראות קצת שלג. בזמן שכל המדינה נסעה צפונה ונתקעה בפקקים, החלטנו לנסוע לירושלים, אולי ישאר שם שלג. בדרך עלינו להר אדר והיה מאד מאד קררר (זה מתבקש…), וגם מצאנו קצת שלג לשחק איתו. אמנם קצת פחות שלג ממה שחשבנו שישאר מהסופה הגדולה אבל בכל זאת, גם זה משהו.

על פסגת הר אדר נמצאת גבעת הרדאר, עם אנדרטה/מצפה מרשים מאד שממנו רואים מצויין את ירושלים ובמיוחד את גשר המיתרים, ולמטה מפוזרים טנקים, ג'יפ ומשוריינים ולוחות הסבר על הקרבות המרים שהיו שם.

את התמונה הראשונה צילמתי כרגיל, ללא זום, 360 מעלות. אחר כך, כשראיתי שאפשר לצפות על הכניסה לירושלים, פתחתי זום והתחלתי לצלם את קו הרקיע של ירושלים. הבעיה, שכבר עמדתי כמה דקות טובות כמה מטרים מעל הפסגה, היה מאד מאד קר, והתחלתי לרעוד ולנזול על המצלמה… צילמתי מהר מהר ויצאתי משם אל האוטו החם. בבית, כשחיברתי את התמונות, הסתבר ששתי הפנורמות מורכבות מ-17 תמונות; אבל זו של הזום, עם פחות מ-180 מעלות, יצאה רחבה יותר מפי שתיים מזו המקיפה של 360 מעלות. אבל בגלל מזג האויר הזום לא יצא משהו, אפור מדי. אחרי כמה שנים חזרתי לשם וביצעתי שוב ואת הגרסה הזו אתם רואים מעלה.

מהתצפית סימנתי לי שני מקומות לבוא ולצלם מהם, יותר גבוהים ויותר קרובים לירושלים: מגדל המים של מבשרת ציון, ונבי סמואל. זה בטח יקח לי כמה חודשים עד שנים, אבל בהזדמנות הראשונה… מבטיח!