כנסיית הגואל, ירושלים

כדי להגיע לראש מגדל כנסיית הגואל בירושלים, עליתי 178 מדרגות צרות ומתפתלות. המאמץ היה שווה כל רגע, שכן הנוף הנשקף מלמעלה מציע תצפית פנורמית מרהיבה על ירושלים העתיקה, מאחת הנקודות הקרובות ביותר להר הבית.

כשהגעתי לבסוף למעלה, נשימתי נעתקה. הנוף שנגלה לעיני היה עוצר נשימה, ולשמחתי 360 מעלות. במרכז התמונה ניתן לראות את כיפת הסלע, זוהרת בזהב ומשדרת קדושה ורוחניות. הכיפה הבוהקת בולטת על רקע הגגות האדומים והמבנים העתיקים, ומהווה סמל לשלושת הדתות המרכזיות השזורות בהיסטוריה של העיר. מתחתיה, ניתן לראות מעט מהכותל המערבי. לא רחוק מהם, בית הכנסת החורבה המקושט בדגלי ישראל לקראת יום העצמאות, סמל להתחדשות ולעוצמה יהודית בעיר העתיקה. השיקום המפואר של בית הכנסת לאחר הריסתו במלחמת העצמאות הוא עדות לנחישות ולכוח הרצון של העם היהודי לשמור על מורשתו.

סביבם מפוזרות כנסיות רבות, כל אחת עם ההיסטוריה והייחוד שלה, שפורשות סיפור של דתות ותרבויות המשתלבות זו בזו. הכנסיות הרבות, עם הצריחים והכיפות שלהן, מייצגות את המגוון הדתי והתרבותי של ירושלים, עיר שמאז ומתמיד הייתה מוקד לרוחניות ולמסעות דתיים.

המבט מלמעלה נותן פרספקטיבה חדשה על העיר ועל חשיבותה הרוחנית וההיסטורית. מהמגדל אפשר לראות גם את השווקים התוססים, הרחובות הצרים והמבנים העתיקים שמספרים סיפור בן אלפי שנים. כל מבנה, כל סמטה, כל כיפה וסמל – כולם חלק מהפסיפס המורכב שמרכיב את ירושלים.

החוויה הזו, של מבט על ירושלים מכל הכיוונים, הייתה בלתי נשכחת והעניקה לי תחושת חיבור עמוקה לעיר הזו, שמאז ומתמיד הייתה מוקד רוחני והיסטורי של העולם. ההיסטוריה, הדת והתרבות משתלבים בה יחדיו, יוצרים תמונה מורכבת ומרהיבה שאני מרגיש בר מזל להיות עד לה.