מזח חוף לדוגמא, בת ים

היה זה אחד מאותם ימים שבהם השמיים הפכו למצע רך של צבעים, משדרים הבטחה לרגעים קסומים של שקיעה. אשתי ואני החלטנו לבלות את הערב בטיילת בת ים, מקום שתמיד מרגיש כאילו הוא עוטף אותך בחיבוק נעים של ים ורוח. טיילנו לאט לאורך החוף, כשצעדינו נמהלים ברחש הגלים שמתנפצים בעדינות על החוף, והחול נמתח כמו שטיח זהוב.

הטיילת הייתה שוקקת אך לא צפופה, ואנחנו חווינו אותה כמרחב פרטי. עצי הדקל שסימנו את הדרך התנופפו קלות עם הרוח, ולצידם בתי קפה קטנים מלאים בזוגות ומשפחות שנהנו מהשעה הרגועה שלפני השקיעה.

כשהתקרבנו לקצה המזח, העולם סביבנו התחיל להאט, והכל התמקד בנוף שנפרש לפנינו – הים, שהשתרע באינסוף גוונים של כחול, היה שקט ומרגיע. התיישבנו על אחד הספסלים, כשפנינו לים, וראינו את השמש מתחילה לשקוע, זורקת על השמיים גוונים של כתום וורוד, והעננים כמו בדים מרקדים עם הצבעים.

ישבנו שם בשקט, מוקסמים מהתמונה החיה הזו של טבע בשיא תפארתו, והכל הרגיש פשוט. השקט שבינינו היה נעים, כזה שלא צריך למלא במילים. רק אנחנו, הים והשקיעה – ותחושה של רוגע שליוותה את הרגעים האלה, כששנינו יודעים שזה אחד מאותם זכרונות שנשמור לתמיד.