מזח חוף הדולפינריום, תל אביב

כבר הזכרתי שאני אוהב לצלם מקצות מזחים? יש משהו ייחודי בים שמכה בעוצמה על הסלעים, בקצף שנשבר שוב ושוב, במרחב הפתוח שמציע אינסוף אפשרויות לפרספקטיבות שונות. מזחים, במיוחד, מזמנים מפגש מרתק בין הטבע הפראי לבין נגיעות האדם. כשמוסיפים לתמונה דייג שמבצע את עבודתו השקטה על רקע הנוף הפסטורלי, התמונה כמעט מתעצמת בעצמה.

בפנורמה הזו, תפסתי את הרגע בקצה מזח הדולפינריום, בזמן שהדייג הזה, נחמד וחייכן, הסכים שאצלם אותו בעודו מחזיק את החכה הארוכה. המבט שלו, יחד עם השלווה שהשרה סביבו, הפך את הרגע לבלתי נשכח עבורי. זה קרה לפני זמן רב, ומאז חזרתי לשם מספר פעמים כדי לצלם שוב, ובקרוב אחבר פנורמה עדכנית ונוכל לראות גם את התפתחות העיר – במקום הדולפיניריום ההרוס של פעם נבנה מרכז ספורט ימי יפה ומרשים.

המזח הזה, המשלב בתוכו את העיר המתפתחת ברקע, יחד עם הטבע הבלתי משתנה של הים, הוא מקום של ניגודים שמשתלבים בהרמוניה – ממש כמו בפנורמות שאני יוצר, עם עשרות תמונות שמתמזגות למשהו אחד, גדול יותר מסך חלקיו.